Bava Metzia 54

Kapitel 54

א לאהדורי גט אשה בסימנים אי אמרת דאוריית' מהדרינן ואי אמרת דרבנן כי עבוד רבנן תקנתא בממונא אבל באיסורא לא עבוד רבנן תקנתא
1 Ob man einen Scheidebriefauf Grund von Kennzeichen zurückgebe. Sagst du, sie sind es nach der Tora, gebe man ihn zurück, und sagst du, nur rabbanitisch, so erstreckt sich die Bestimmung der Rabbanan nur auf Zivilsachen, nicht aber auf kanonische Sachen. –
ב ת"ש אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה ולומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימנין ויש לה תובעין חייב להכריז אף כל דבר שיש לו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז תנא תובעין אצטריכא ליה סימנין כדי נסבא
2 Komm und höre: Auch das Gewand war unter diesen einbegriffen, und nur deshalb wurde es besonders hervorgehoben, um damit alles andere zu vergleichen und dich zu lehren: wie man das Gewand, das sich dadurch auszeichnet, daß es Kennzeichen hat und einen Einforderer hat, ausrufen muß, ebenso muß man auch alles andere ausrufen, was Kennzeichen hat und einen Einforderer hat. – Der Autor spricht hauptsächlich vom Einforderer, von den Kennzeichen aber spricht er unnötig. –
ג ת"ש חמור בסימני אוכף אימא בעדי אוכף
3 
ד ת"ש (דברים כב, ב) והיה עמך עד דרוש אחיך אותו וכי תעלה על דעתך שיתננו לו קודם שידרשנו אלא דרשהו אם רמאי הוא או אינו רמאי
4 Komm und höre:<i>Es soll bei dir verbleiben, bis dein Bruder danach forscht</i>; könnte es einem denn in den Sinn kommen, daß man es ihm zurückgebe bevor er danach forscht? Vielmehr forsche du ihn aus, ob er ein Betrüger ist oder nicht.
ה מאי לאו בסימנין לא בעדים
5 Doch wohl durch Angabe von Kennzeichen. – Nein, durch Zeugen. –
ו ת"ש אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החוטם אע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו
6 Komm und höre: Man kann bekundennur auf Grund des Gesichtes samt der Nase, selbst wenn Kennzeichen am Körper und an den Kleidernsind.
ז שמע מינה סימנין לאו דאורייתא אמרי גופו דארוך וגוץ כליו דחיישינן לשאלה
7 Hieraus ist also zu entnehmen, daß Kennzeichen nicht nach der Tora [maßgebend] sind. – Ich will dir sagen, hinsichtlich des Körpers ist dies zu verstehen, ob er groß oder kleinist, und bei den Kleidern ist das Leihen zu berücksichtigen. –
ח אי חיישינן לשאלה חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן אמרי אוכף לא שאולי אינשי אוכפא משום דמסקב ליה לחמרא
8 Wieso gebe man, wenn das Leihen zu berücksichtigen ist, einen Esel zurück, wenn Kennzeichen am Sattel angegebenwerden!? – Ich will dir sagen, einen Sattel pflegen die Leute nicht zu leihen, weil er den Esel verwundenkönnte.
ט איבעית אימא כליו בחיורי ובסומקי
9 Wenn du aber willst, sage ich: hinsichtlich der Kleider ist dies zu verstehen, ob sie weiß oder rotsind.
י אלא הא דתניא מצאו קשור בכיס או בארנקי ובטבעת או שמצאו בין כליו אפילו לזמן מרובה כשר ואי ס"ד חיישינן לשאלה כי מצאו קשור בכיס אמאי כשר ניחוש לשאלה
10 Es wird ja aber gelehrt, wenn er ihnan einer Tasche, einem Geldbeutel oder einem Ring angebunden oder unter seinen Geräten findet, selbst wenn nach längerer Zeit, sei er gültig. Wieso ist er gültig, wenn man sagen wollte, das Leihen sei zu berücksichtigen, diessollte doch hierbei berücksichtigt werden!? –
יא אמרי כיס וארנקי וטבעת לא משאלי אינשי כיס וארנקי משום דמסמני וטבעת משום דמזייף
11 Ich will dir sagen, eine Tasche, einen Geldbeutel und einen Ring verleihen die Leute nicht; eine Tasche und einen Geldbeutel aus Aberglauben, einen Ring wegen Fälschungen.
יב לימא כתנאי אין מעידין על השומא ואלעזר בן מהבאי אומר מעידין על השומא מאי לאו בהא קמיפלגי דת"ק סבר סימנין דרבנן ואלעזר בן מהבאי סבר סימנין דאורייתא
12 Es wäre anzunehmen, daß hierüber Tannaím [streiten]: Man kann über einen nicht bekundenauf Grund einer Warze; Elea͑zar b. Mahabaj sagt, man könne wohl bekunden auf Grund einer Warze. Ihr Streit besteht wahrscheinlich in folgendem: der erste Autor ist der Ansicht, Kennzeichen seien rabbanitisch [maßgebend], und Elea͑zar b. Mahabaj ist der Ansicht, Kennzeichen seien auch nach der Tora [maßgebend].
יג אמר רבא דכ"ע סימנין דאורייתא והכא בשומא מצויה בבן גילו קמיפלגי מר סבר שומא מצויה בבן גילו ומ"ס שומא אינה מצויה בבן גילו
13 Raba erwiderte: Alle stimmen überein, Kennzeichen seien nach der Tora [maßgebend], hierbei aber streiten sie, ob eine Warze auch bei einem Wahlverwandtenzu finden ist; einer ist der Ansicht, eine solche Warze sei auch bei einem Wahlverwandtenzu finden, und einer ist der Ansicht, eine solche Warze sei bei einem Wahlverwandten nicht zu finden.
יד איבעית אימא דכ"ע שומא אינה מצויה בבן גילו והכא בסימנין העשוין להשתנות לאחר מיתה קמיפלגי מר סבר סימנין עשוים להשתנות לאחר מיתה ומר סבר סימנין אין עשוים להשתנות לאחר מיתה
14 Wenn du willst, sage ich: alle stimmen überein, eine solche Warze sei bei einem Wahlverwandten nicht zu finden, und hierbei streiten sie, ob eine Warzesich nach dem Tode verändert; einer ist der Ansicht, eine Warze verändere sichnach dem Tode, und einer ist der Ansicht, eine Warze verändere sich nach dem Tode nicht.
טו אב"א דכ"ע שומא אינה עשויה להשתנות לאחר מיתה וסימנין דרבנן והכא בשומא סימן מובהק הוא קמיפלגי מ"ס שומא סימן מובהק הוא ומ"ס שומא לאו סימן מובהק הוא
15 Wenn du aber willst, sage ich: alle stimmen überein, eine Warze verändere sich nach dem Tode nicht, ferner auch, daß Kennzeichen nur rabbanitisch [maßgebend] sind, und hierbei streiten sie, ob eine Warze ein zuverlässiges Kennzeichenist: einer ist der Ansicht, eine Warze sei ein zuverlässiges Kennzeichen, und einer ist der Ansicht, eine Warze sei kein zuverlässiges Kennzeichen.
טז אמר רבא את"ל סימנין לאו דאורייתא היכי מהדרינן אבידתא בסימנין דניחא ליה למוצא אבידה דנהדר בסימנין כי היכי דכי אבדה ליה לדידיה נמי נהדרו ליה בסימנין
16 Raba sagte: Wieso gebe man, wenn man sagen wollte, Kennzeichen seien nicht nach der Tora [maßgebend], eine verlorene Sache bei Angabe von Kennzeichen zurück!? – Dem Finder selbst ist es lieb, daß es auf Grund von Kennzeichen zurückgegeben werde, damit, wenn er etwas verlieren sollte, man es auch ihm bei Angabe von Kennzeichen zurückgebe.
יז אמר ליה רב ספרא לרבא וכי אדם עושה טובה לעצמו בממון שאינו שלו
17 R. Saphra sprach zu Raba: Darf man sich denn einen Vorteil mit fremdem Gelde verschaffen!? –
יח אלא ניחא ליה לבעל אבידה למיהב סימנין ולמשקליה מידע ידע דעדים לית ליה ומימר אמר כולי עלמא לא ידעי סימנין מובהקים דידה ואנא יהיבנא סימנין מובהקים דידה ושקלנא לה
18 Vielmehr, dem Eigentümer der verlorenen Sache ist es lieb, daß man sie bei Angabe von Kennzeichen zurückgebe; er weiß, daß er keine Zeugen hat, und denkt also: niemand weiß zuverlässige Kennzeichen anzugeben, ich aber kann zuverlässige Kennzeichen angeben und sie erhalten. –
יט אלא הא דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אחד הלוה משלשה יחזיר ללוה שלשה שלוו מן האחד יחזיר למלוה ניחא ליה ללוה לאהדורי ליה למלוה
19 Wieso haben wir demnach gelernt, R. Šimo͑n b. Gamliél sagt: sind sie von einem Schuldner und drei Gläubigern, so gebe man siedem Schuldner, und wenn von drei Schuldnern und einem Gläubiger, so gebe man sie dem Gläubiger, ist es denn dem Schuldner lieb, daß man sie dem Gläubiger gebe!?
כ אמר ליה התם סברא הוא אחד הלוה משלשה יחזיר ללוה דגבי לוה שכיחי גבי מלוה לא שכיחי ש"מ מלוה נפול שלשה שלוו מאחד יחזור למלוה דגבי מלוה שכיחי גבי לוה לא שכיחי
20 Dieser erwiderte: Da ist dies einleuchtend; sind sie von einem Schuldner und drei Gläubigern, so gebe man sie dem Schuldner, denn da sie beim Schuldner zusammengekommen sind und nicht beim Gläubiger, so ist anzunehmen, daß der Schuldner sie verloren hat; wenn sie aber von drei Schuldnern und einem Gläubiger sind, so gebe man sie dem Gläubiger, da sie beim Gläubiger zusammengekommen sind und nicht beim Schuldner.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel